top of page

מאמרים ופסקי דין

חיפוש
תמונת הסופר/תלוי לביאב

תביעה: נכנס לניתוח קוסמטי ומת לאחר 6 ימים

עודכן: 18 ביולי 2021

משרדנו מייצג את הוריו של מנוח, בן 22 במותו, בתביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה כנגד כללית שרותי בריאות , לביהמ"ש המחוזי בירושלים.

המנוח סבל ממומים מולדים- הידרוצפלוס וקיפוסקוליוזיס והיה במעקב וטופל במשך שנים הן במסגרת קופת חולים והן בבית חולים אסף הרופא שם עבר ניתוחים להסרת חוליות הצוואר והכנסת נקז.המנוח תיפקד בצורה מלאה, עבד ולמד באוניברסיטת לימודי הנדסה.

המנוח הופנה לטיפולו היחידה למחלות חיך בבית חולים מאיר בכפר סבא עקב בעיות בחיך שגרמו להפרעה בדיבור. כמו כן אובחן המנוח כסובל מסטייה במחיצות האף.

בינואר 2005 נותח המנוח לתיקון מחיצת האף, שעות לאחר ניתוח זה הופיע הפרעה נשימתית אשר טופלה בהיותו בטיפול נמרץ, חודשיים לאחר מכן עבר ניתוח לתיקון החיך. יום לאחר הניתוח לתיקון החיך שוחרר לביתו ושבוע לאחר מכן חזר המנוח באישור המנתח ללימודים סדירים באוניברסיטה וביום חזרתו בלילה נפטר תוך כדי שינה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של נוירוכירוג- פרופ' אומנסקי- אשר קובעת כי קיים קש"ס בין הניתוח וההרדמה שבוצעה במהלכו, בשים לב לנתוניו של המנוח והאנטומיה של מחלתו לבין מותו שבוע לאחר מכן. פרופ' אומנסקי מצא כי מדובר ב- PERIOPERATIVE MORTALITY וכי על רקע מומיו ומחלתו של המנוח היה מקום לצפות לאחוז גבוה של סיבוכים בניתוחים של דרכי אויר עליונות. כמו כן, המומחה קבע שהמנוח לא נפטר כתוצאה מההידרוצפולוס אלא כתוצאה מ OBSTRUCTIVE SLEEP APNEA. המומחה מציין ששיתוק החיך והפריגס עקב מחלת הרקע ובצקת כירורגית באזור סייעו לתופעה.

עפ"י הספרות הרפואית, חולים הסובלים מבעיות נוירולוגיות ברקע נוטים לפתח לאחר ניתוח לתיקון המתלה הלועי חסימה בדרכי אוויר עליונות עד כדי מוות בשינה ודום לב. ישנה הוריה ברורה בספרות להתייחס בזהירות רבה לחולים בעלי רקע נוירולוגי המועדים לפורענות בניתוחים אלה ויש לבצע אצלם לאחר הניתוח מעקב קפדני לבדיקת דרכי אוויר עליונות.

מאמרים רפואיים רבים מתארים סיבוכים של חסימת דרכי אויר עליונה כתוצאה מניתוח לתיקון המתלה הלועי +תמותה (מאמר 2). כמו כן מאמרים 7, 8, 9 מתארים תמותה אצל מבוגרים הסובלים מהפסקת נשימה חסימתית בשינה:

א. Platybasia and Basilar Invagination ב. Perioperative Airway Complications Following Pharyngeal Flap Palatoplasty. ג. Sleep Apnea Following a Pharyngeal Flap: A Feared Complication. ד. Upper Airway Obstruction After Pharyngeal Flap Surgery ה. The State Of Art. ו. Effect of Cleft Palate Repair and Pharyngeal Flap Surgery on Upper Airway Obstruction During Sleep. ז. Mortality in sleep apnoea syndrome: a review of the evidence . ח. Day-Night pattern of sudden Death in Obstructive Sleep Apnea. ט. Obstructive Sleep Apnea as a Risk Factor for stroke and Death.

במאמר מס' 2 מתוארת תמותה כתוצאה מחסימת דרכי אוויר עליונות בניתוח המתלה הלועי. המחברים מתייחסים להגברת הסיכון לחסימת דרכי אוויר עליונה לאחר ניתוחים אלה אצל מטופלים בעלי רקע נוירולוגי: "In addition , patients with underlying neurological deficits have an increased incidence of obstructive sleep apnea" (מאמר מס' 2 ע"מ 810 עמוד 2 למטה).

כמו כן מציין מחבר המאמר שאצל מטופלים בעלי סיכון יש צורך בהשגחה פוסט ניתוחית הדוקה: "Because high-risk patients are identified before surgery, they can be monitored more closely for post operative complications." (מאמר מס' 2 ע"מ 811 עמודה ראשונה למטה).

בהסתמך על חוות דעת המומחה והספרות הרפואית נטען בכתב התביעה כי לא היה מקום לבצע את הניתוח לתיקון החיך לאור מצבו הקודם של המנוח, ומכל מקום לא הודע להורים ו/או למנוח דבר על הסיכונים דנן לרבות אפשרות של תמותה, שאלמלא כן היו מסרבים ההורים נחרצות לקיים הניתוח שלא היה חיוני לצורך הצלת חיים אלא קוסמטי במהותו. המנתח דיבר על 97% הצלחה!!

נוסף נטען בכתב התביעה , כי לא היה מקום לשחרר את המנוח יום לאחר הניתוח ואילו היה מבוצע מעקב לאחר הניתוח ניתן היה לאתר את הסיבוך מבעוד מועד בפרט לאור תלונות על נחירות קשות וכבדות בנשימה שהופיעו לאחר הניתוח .

עניין זה צוטט , ע"א 2245/91 ברנשטיין נ' עטיה, פ"ד מט(3) 709, 719, שם נפסק כי חלה על הרופא הסביר החובה להעמיד את החולה על חומרת מצבו, ולהזהירו מפני הסיכונים הצפויים, כפי שנאמר שם: "האזהרה צריך שתעמוד ביחס ישר לגודל הסכנה הצפויה לחולה. אזהרה כללית, ללא הבהרת התוצאה במקרה שבו הסכנה הנשקפת היא רצינית, אינה שלמה והיא מהווה, בנסיבות העניין, רשלנות".

לעניין היקף חובת הגילוי קובעת כב' הנשיאה בייניש בע"א 2781/93 דעקה נ' בית- החולים "כרמל", חיפה, פ"ד נג(4) 526, בע' 548- 549: "על מנת שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי שעתיד להיעשות בגופו תהא "הסכמה מדעת", יש לספק לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור. החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של "הסכמה מדעת". " המבחן למידע שחובה למסור למטופל אינו איפוא הנוהג המקובל בקרב הרופאים אלא צרכיו של המטופל למידע כדי להחליט אם לקבל את הצעת רופאו. צרכים אלה נקבעים על-פי קנה- מידה אובייקטיבי. על הרופא מוטל למסור למטופל את כל האינפורמציה שאדם סביר היה נדרש לה כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול המוצע". [כב' השופטת דורנר בע"א 434/94 ברמן נ' מור- המכון למידע רפואי בע"מ, פ"ד נא(4) 205, בע' 214].

כמו כן קבע ביהמ"ש העליון כהלכה שבניתוחים אלקטיביים חובת הגילוי ביחס לסיכונים וסיבוכים הינה רחבה ביותר.

מטעם הנתבעים הוגשו מס' חוות דעת בתחום הנוירוכירורגי, הפלסטי , השינה וחוות דעת בתחום הפתלוגיה. לטענת הנתבעים מותו של המנוח נגרם כתוצאה מההידרוספלוס ואינו קשור לניתוח ו/או סיבוכיו המאוחרים לרבות חסימת דרכי אויר עליונות. עפ"י נתיחה לאחר המוות שבוצע באבו כביר נמצא כי המנוח סבל מדלקת ראות שגרמה לפטירתו. ואולם מומחי שני הצדדים מסכימים כי מדובר באבחנה שגויה וכי דלקת ראות לא הייתה הסיבה למוות.

בשם משפחת המנוח נטען ,כי לא הייתה חובת גילוי כנדרש וכפועל יוצא מכך לא הייתה הסכמה. חסימת דרכי אוויר עליונות הינו סיבוך ידוע של ניתוחי מתלה, לאור בעיות הרקע של מנוח לא היה מקום כלל לבצע את הניתוח , ואם הוא כבר בוצע היה צורך להשאירו במעקב קפדני מעקב כזה , לרבות בדיקת אזור המתלה ו/או בדיקות אחרות ככל שקיימות יכלו לאתר את הסיבוך מבעוד מועד ולטפל בו דבר שהיה מציל את המנוח.

כבר בניתוח הראשון ליישור מחיצת האף הופיע אירוע של חסימת דרכי אוויר עליונות. כמו כן מעבר לנחירות הקשות של המנוח לאחר הניתוח השני נמצא בדו"ח הנתיחה הפתולוגי בצקות בלוע באזור הניתוח . חשוב להדגיש כי חרף העובדה שהמנוח סבל מקיפוסקולוזיס לא נערכה הערכת תפקודי נשימה בשלב ההכנה לניתוח.

כמו כן נטען כי הרשומה הרפואית לוקה בחסר. אין כל תיעוד של רופא בגיליון הרפואי של המנוח למעט מכתב קבלה, דו"ח ניתוח ומכתב שחרור. אין ציון ביקור יומי. סימנים חיוניים מתועדים ב- 24 השעות הראשונות ותו לא.

התביעה מתבררת בימים אלה בביהמ"ש המחוזי בירושלים.

להערכת שווי תביעתך או לתיאום פגישת יעוץ אישית עם עו"ד לביאב, ללא התחייבות חייג/י לטלפון : 03-5608008 , מענה 24 שעות, או פנה באמצעות מייל adv-leviav@bezeqint.net

לוי לביאב , עו"ד

13 צפיות

Comments


Commenting has been turned off.
bottom of page