רפואת הנשים והמיילדות המודרנית מעמידה שורה ארוכה של בדיקות ואמצעי אבחון על מנת לבדוק את מצבו של העובר בעת ההיריון ולשלול את הסיכון כי הוא סובל ממחלה, תסמונות גנטיות, מומים ו/או סימנים מחשידים להתפתחות לא תקינה.
זכות האישה לקבלת מידע כחלק מהאוטונומיה על גופה מתבטאת בחובתו של הרופא הנשים להיות קשוב ושירותי ולשתף אותך במכלול בדיקות הסקר והאבחון המוצעים במסגרת הקופה או במימון פרטי שמטרתן לסייע בהערכת תקינות ההיריון והתפתחות העובר.
בסל הבריאות כלולות מספר בדיקות בסיסיות אשר באות לשלול מחלות גנטיות ומומים מולדים ביילוד. ניתן לבצע במסגרת פרטית תמורת תשלום בדיקות נוספות מפורטות ומדויקות יותר אשר יכולות לאתר מומים אשר לא ניתן לאתר במסגרת הבדיקות שניתנות בסל הבריאות.
להלן בדיקות החובה בכל הריון במימון הקופה:
1. שקיפות עורפית – בדיקת אולטראסאונד שנערכת בין שבוע 11 לשבוע 13 להריון ובודקת את קוטר שכבת הנוזל הדקה הקיימת באזור העורף של העובר . כמות נוזל גבוהה מנבאת סיכון לתסמונת דאון או ליקויים גנטיים אחרים ויכולה להחשיד על קיום מומים בלב העובר.
2. בדיקת סקר לאיתור מומים שליש ראשון (בדיקת סקר ביוכימי) – מדובר בבדיקת דם שבודקת שני חלבונים בדם המופרשים מהשליה ומהעובר: PAPP-A ו־BhCG חופשי. הבדיקה נערכת צמוד לבדיקת השקיפות העורפית וכוללת מילוי שאלון. שקלול הנתונים מבדיקת הדם, השאלון ותוצאות השקיפות העורפית מנבאים את רמת הסיכון לתסמונת דאון אצל העובר. אצל נשים עד גיל 35 סיכון גבוהה מ- 1:200 מחייב עפ"י הנחיות משרד הבריאות להפנות את האישה לייעוץ גנטי ובדיקת מי שפיר על חשבון הקופה.
3. סקירת מערכות מוקדמת – בדיקת אולטראסאונד שמבוצעת בשבועות 17-14 להריון. בבדיקה נבדקים איברי העובר ומטרתה לאתר מומים וממצאים לא תקינים בשלבים המוקדמים של ההריון. בבדיקה ניתן לאבחן חלק ניכר מהמומים המולדים. כמו כן, נבדק מיקום של השליה, כמות מי השפיר ונמדדים חלק מהאיברים.
4. בדיקת חלבון עוברי (התבחין המשולש) – בדיקת דם שנערכת בין השבועות 18-16 להריון. מטרת הבדיקה להעריך את הסיכון לתסמונת דאון, ולאתר הריון בעל סיכון למומים פתוחים בתעלת העצבים של העובר.
5. סקירת מערכות מאוחרת – בדיקת אולטרסאונד שמבוצעת בשבועות 23-20 להריון. נועדה לאתר מומים שמתפתחים לאט ובאים לידי ביטוי רק אחרי שבוע 20 להריון. בודקת היקף ראש, בטן, אורך עצם ירך , גולגולת ומוח, פנים: ארובות עיניים, שפתיים, חזה (ריאות, לב, מוצא העורקים הגדולים) , בטן (קיבה, כליות, כיס שתן וחבל הטבור בבטן העובר), עמוד שדרה, קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות), מספר כלי הדם בחבל הטבור, מיקום השליה, כמות מי השפיר, קיום דופק ותנועות.
בדיקות שאינן במימון הקופה (בהריונות תקינים).
6. צ'יפ גנטי (CMA)- בדיקה כרומוזומלית המאפשרת איתור של מאות תסמונות של פיגור שכלי שלא ניתנות לאבחון בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים. הבדיקה מאתרת הפרעות זעירות במבנה הכרומוזומים שלא ניתנות לזיהוי בבדיקות הרגילות . הפרעות אלו, שלא ניתן היה לזהות אותן בעבר, אף שהן זעירות, יכולות לגרום לפיגור שכלי ולהפרעות קשות בהתפתחות.
7. סקירת מערכות מורחבת – בדיקת אולטרסאונד מקיפה שנערכת בין השבעות 22-24 להריון. מדובר בבדיקה נרחבת יותר מהסקירה המאוחרת הן מבחינת היקף איברי המטרה וההתמקדות בכל אחד מהם בנפרד ולעומק. למשל, הסקירה המאוחרת מאמתת קיום כפות ידיים ורגליים אך לא מחויבת בספירת האצבעות.
בתי המשפט פסקו לא אחת, כי על רופא הנשים המנהל את המעקב ההריוני למסור לכם ההורים את המידע המלא באשר לסיכויי העובר להיוולד עם מום או מחלה קשה, על מנת לאפשר לכם לשקול האם ברצונם להמשיך את ההיריון.
הסיבות לרשלנות הרפואית בהריון אשר גרמו לאי-גילוי מומים בהריון יכולות להיות שונות, החל מטעות באבחון, פרשנות שגויה של ממצאים מחשידים, חוסר ניסיון של הבודק, ביצוע הבדיקה בעזרת ציוד מיושן ולא תקין, אי ביצוע בדיקה מתאימה, אי הפניה לבדיקות סקר מורחבות ולסקירת מערכות מכוונת במקרה הצורך ועוד.
כאמור, על הרופא מוטלת החובה לעדכן את ההורים בכל חשד למום אשר עולה בבדיקות ההריון ולהפנות אותם לבדיקות נוספות על מנת לשלול או לאשר את החשד למום או מחלה גנטית. אי מתן מידע מלא או ביצוע של הבדיקות בצורה חלקית, חפוזה ולא נכונה הינו בגדר רשלנות רפואית בהריון. על הרופא מוטלת החובה לרשום בצורה מדויקת ומפורטת את ממצאי הבדיקה, ואי-רישום של נתונים ועובדות בעלי משמעות להוכחת מהלך הדברים הנכון עשויה להוות נזק ראייתי, דבר אשר פועל כנגד הרופא המטפל באופן שהנטל להוכיח העדר רשלנות עובר אליו.
התעלמות ממצאים מחשידים המעלים את הצורך בביצוע בדיקות נוספות, ו/או אי קיום בדיקות מתבקשות בשים לב לעבר המיילדותי של האם ולגורמי סיכון רלבנטיים אחרים מהווים רשלנות וסטייה מהסטנדרט הסביר, ובמקרים מסוימים בתי המשפט קבעו כי באי קיום בדיקה אשר היה בה להוכיח רכיב רשלנות כלשהו לטובת התובעים, חל כלל הנזק הראיתי שמשמעותו הינה כי יוצאים מנקודת הנחה שלו בוצעה הבדיקה ממצאיה היו מסייעים לתובעים בהוכחת תביעתם .
משרדנו השיג במשך השנים, פיצויים בשווי כולל של מאות מיליוני שקלים ללקוחותינו. שכר הטרחה הוא באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התיק ורק במקרה של זכייה.
להערכת שווי תביעתך או לתיאום פגישת יעוץ, ניתן ליצור קשר באחד מהאמצעים הבאים:
10. בשיחת טלפון למשרד (מענה אנושי 24 שעות) 03-5608008.
11. בהודעות ווטסאפ : 054-4718732.
12. במייל: levi@adv-leviav.com
טלפון: 03-5608008
פקס: 03-5608018
כתובת: רח' המרד 25 (מגדל הסחר) תל אביב
Comentarios